ברכת המזון הינה ברכה אחרונה שנאמרת לאחר סעודה בה אכל היהודי לחם בכמות שמשביעה, כך על פי ההלכה. מדברי חכמים שעל האדם לברך ברכת המזון גם אם אכל רק כמות בשיעור כזית. ברכה זו נחשבת למצווה דאורייתא והיא נלמדת מפסוק זה: ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ… עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה …” (דברים, ח', י'). ביסודה של הברכה עומד החיוב של היהודי להודות לבורא עולם על קיום גופו באמצעות המזון. באמצעות הברכה מכיר האדם בכך שגוף האדם, המזונות השונים והקרקע הרי הם שייכים לבורא העולם וניתנים לאדם מידו הרחומה והרחבה.
אלו מאכלים מחייב בברכת המזון?
למעשה נפסק להלכה כי ברכת המזון תחייב את האדם על אכילת לחם. אולם, קדמו לפסיקה הלכתית זו מחלוקות בין התנאים: רבן גמליאל סובר כי יהודי נדרש לברך ברכת המזון על מאכלים משבעת המינים (להן יש גם סגולות בריאותיות) המופיעים בפרשת ברכת המזון בתורה ואילו רבי עקיבא סובר כי ברכת המזון מחייבת כל אדם שאכל מאכלים כדי לשבוע והם עיקר סעודתו. ברכת המזון כיום, נאמרת על לחם.
מתי מברכים ברכת המזון או איזו כמות של לחם מחייבת בברכת המזון?
מדאורייתא ישנה חובה לברכת המזון כאשר האדם אכל ושבע כפי הנאמר בפסוק: "ואכלת ושבעת וברכת". חכמים תקנו כי גם אדם שאכל רק כזית מתחייב בברכת המזון כיוון שנהנה מהאכילה. לדעת רבים מן רבים מהפוסקים, אכילה של כזית לחם ומאכלים נוספים יחד המשביעים אותו, מחייבת בברכת המזון מן התורה.
ואמנם, הגם שאכילת לחם לפי התורה בכמות משביעה לפי התורה שהיא כזית לכל הפחות, עדיף לאכול כמות לחם של שיעור כביצה. שיעור זה נלמד מהפסוק: "ואכלת ושבעת וברכת את השם אלוקיך". מדרבנן, האוכל שיעור כזית מלחם חייב בברכת המזון.
ישנה דעה אחרת בגמרא הסוברת כי לפי הפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" – המילה 'ואכלת' מתייחסת לאכילה ותיבת "ושבעת", מתייחסת לשתייה. נפסק אם כן לפי הרמ"א שמי שאכל ולא שתה לא יזמן בברכת המזון להוציא ידי חובה בברכה אחרים שסעדו עמו ושתו.
מי חייב בברכת המזון?
גברים ונשים חייבים בברכת המזון. ביחס לחיובן מהתורה ישנה מחלוקת הפוסקים אולם מדרבנן לכל הדעות אישה מחויבת בברכת המזון.
גם קטנים חייבים מדרבנן בברכת המזון. מבחינה הלכתית אין אונן מברך ברכת המזון.
ברכת המזון הנעשית על כוס של יין
יש שנהגו לברך ברכת המזון ולאחריה לברך "בורא פרי הגפן" ולשתות כוס יין. ברכת המזון המתקיימת בשתיית כוס יין מכונה "ברכת המזון על כוס" ואילו כוס היין מכונה: "כוס של ברכה". קיימת מחלוקת על זמן קיום מצווה זו. יש דעות הסוברות כי כל ברכת המזון מחייבת ברכה על כוס של ברכה וקיימות דעות אחרות כי כוס של ברכה הינה מנהג ולא חיוב הלכתי. למעשה, נהוג לברך ברכת המזון על הכוס בעיקר בשמחות. יש הנוהגים לברך על כוס של ברכה בכל סעודה בה יש זימון או/זימון בעשרה.
תוכן ברכת המזון
גם הנוסח האשכנזי וגם הנוסח הספרדי של ברכת המזון כוללים 4 חלקים שנוסחו ונקבעו במהלך הדורות. בתורה אין נוסח מדויק לברכה, אלא הדרכה כללית כי תוכן הברכה הינו הודיה להשם על המזון ועל נתינת ארץ ישראל לעמו. מקור עיקרי לברכות ברכת המזון הוא במסכת ברכות בתלמוד הבבלי.
4 הברכות הן: ברכת הזן, ברכת הארץ, ברכת בונה ירושלים וברכת הטוב והמטיב. עם השנים והזמנים נוספו תוספות שונות לברכת המזון.
לסיכום: מתי מברכים ברכת המזון?
יש לברך ברכת המזון על כל אכילה כדי שובעה של לחם, מן הדין שיעור כזית של לחם ומלכתחילה יש לאכול לחם בשיעור של כביצה.
